Vayedaber

Simple Havroutah

Me'ilah

Daf 18a

מַתְנִי' הָעָרְלָה וְכִלְאֵי הַכֶּרֶם – מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֵין מִצְטָרְפִין.

Traduction

MISHNA: The fruit of a tree during the first three years after its planting [orla] (see Leviticus 19:23), and diverse kinds,i.e., grain sown in a vineyard (see Deuteronomy 22:9) join together to constitute the requisite measure to prohibit a mixture that they are mixed into. This applies when the volume of the permitted produce is less than two hundred times the prohibited produce. Rabbi Shimon says: They do not join together.

Rachi non traduit

מתני' הערלה וכלאי הכרם מצטרפין. כדאמרי' גבי פגול ונותר:

גְּמָ' וּמִי צָרִיךְ רַבִּי שִׁמְעוֹן לְצָרוֹפֵי? וְהָתַנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כָּל שֶׁהוּא לְמַכּוֹת? תְּנִי: אֵין צְרִיכִין לְצָרֵף.

Traduction

GEMARA: The Gemara asks: And according to Rabbi Shimon, do the two half-measures need to join together, in order for one who eats them to be liable? But isn’t it taught in a baraita that Rabbi Shimon says: One who eats any measure of a prohibited food is liable to receive lashes, as the Sages stated the measure of an olive-bulk only with regard to the requirement to bring an offering? The Gemara answers: The wording of the mishna is not precise and must be emended, to teach that Rabbi Shimon says: They do not need to join together, as one is flogged even for less than the minimum measure.

Rachi non traduit

גמ' והתניא כל שהוא למכות. האכילה כל שהוא עובר בלאו וא''כ למאי מצטרפין:

Tossefoth non traduit

תני אין צריכין לצרף. תימה דבפרק בתרא דמסכת ע''ז (דף סח:) קאמר לר''ש ליצטרף היתר לאיסור וליתסר ומשני ר''ש לטעמיה דתנן הערלה וכלאי הכרם רש''א אין מצטרפין אלמא משמע דאין מצטרפין ר''ל דאין מצטרפין ממש וי''ל דההוא דמס' ע''ז לאו היינו הך דהכא אלא ההוא דאין מצטרפין דבסיפא דמשנה אחת דמייתי בס''פ ר''ע (שבת דף פט:) דתבלין שנים ושלשה שמות ותניא בסיפא ר''ש אומר שני שמות ממין אחד או שני מינין משם אחד אין מצטרפין ורוצה לומר דאין מצטרפין כיון דאין שניהם איסור אחד ממין אחד והש''ס קיצר הלשון ולא דק קצת מן המשנה וא''ת מאי צירוף בעי התם והא אית ליה כל שהוא למכות י''ל דהיינו דווקא כשהאיסור בעין ואוכלו אבל התם מיירי שהוא בתערובות כגון ערלה וכלאי הכרם שנתערבו יחד ובכי האי גוונא לא אמר ר''ש כל שהוא למכות דאם לא כן ל''ל קרא בנזיר (דף לה:) ובפסחים (דף מג:) להיתר מצטרף לאיסור ושם פירשתי והתם בההיא דשבת (דף פט:) רוצה לומר שנתערבו ביחד כדקתני בירושלמי ברישא דההיא התרומה ותרומת מעשר של דמאי עולין באחד ומאה ומצטרפין זע''ז אבל הכא מיירי בלא נתערבו דהא לא קתני עולין באחד ומאה:

מַתְנִי' הַבֶּגֶד וְהַשַּׂק, הַשַּׂק וְהָעוֹר, הָעוֹר וְהַמַּפָּץ – כּוּלָּן מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה.

Traduction

MISHNA: A garment must be at least three by three handbreadths in order to become a primary source of ritual impurity, by means of ritual impurity imparted by the treading of a zav. A sack made from goats’ hair must be at least four by four handbreadths, while an animal hide must be five by five, and a mat six by six. The garment and the sack, the sack and the hide, and the hide and the mat all join together to constitute the requisite measure to become ritually impure in accordance with the material of the greater measure.

Rachi non traduit

מתני' הבגד. שהוא מטמא ג' אצבעות על ג' אצבעות:

והשק. שיעורו ד' טפחים על ד' טפחים:
הבגד מצטרף לשק שקל הימנו לארבעה על ארבעה וכן כל אחד ואחד מצטרף לקל הימנו דשק מצטרף לעור לחמשה על חמשה והעור למפץ לששה על ששה דהיינו לקל הימנו אבל לא הקל עם החמור דלהכי תנא להו הכי הבגד והשק השק והעור כו' כולן מצטרפין זה עם זה:

Tossefoth non traduit

הבגד והשק וכו' לנוולה. פירוש דרך האורגת שיש בידה בלאי בגדים שלא תהיה מחלקת יותר מדאי וכן קוצצי תאנים:

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: מָה טַעַם? מִפְּנֵי שֶׁהֵן רְאוּיִן לִיטָּמֵא בְּמוֹשָׁב.

Traduction

Rabbi Shimon said: What is the reason that they join together, despite the fact that their requisite measures are not equal? Because all the component materials are fit to become ritually impure through the ritual impurity imparted to a seat upon which a zav sits, as they can each be used to patch a saddle or saddlecloth. Since the measure of all these materials is equal in the case of a zav, they join together for other forms of ritual impurity as well.

Rachi non traduit

מפני שהן ראוין לטמא במושב. מפני שכשיש בין כולן שיעור אחד בין שניהם ראוין ליטמא מושב עליו הלכך מצטרפין:

גְּמָ' תָּנָא: קִיצַּע מִכּוּלָּן שְׁלֹשָׁה, וְעָשָׂה מֵהֶן בֶּגֶד לְמִשְׁכָּב – שְׁלֹשָׁה, לְמוֹשָׁב – טֶפַח, לַאֲחִיזָה – כָּל שֶׁהוּ.

Traduction

GEMARA: A Sage taught in a baraita: In a case where one cut from each of the materials listed in the mishna, i.e., the garment, the sack, the hide, and the mat, a piece of less than three by three handbreadths, and sewed them together, thereby fashioning a garment from them; if he formed the garment for lying upon it, then the minimum measure for it to become a primary source of ritual impurity is three handbreadths. If he intended it for sitting, the minimum measure is one handbreadth. If he intended to use it for holding, it becomes impure in any measure.

Rachi non traduit

גמ' תנא קיצע מכולן. שאם חתך מכולן משהו מכל הני דתנן במתני' מהבגד ומשק ומעור וממפץ ועשה מכולן בגד:

למשכב ג'. כלומר אם חישב עליו לעשותו למשכב כגון לתופרו בכסת אם יש באותו בגד שלשה על שלשה הואיל וראוי לעשות ממנו טלאי לכסת שנקרע מטמא משום משכב:

ואם חישבו למושב. לעשותו טלאי לבגד אם יש באותו בגד טפח על טפח מטמא משום זב:

לאחיזה. אם חישב עליו לאחיזה מטמא אפילו בכל שהוא:

מַאי לַאֲחִיזָה? אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, אָמַר רַבִּי יַנַּאי: שֶׁכֵּן עוֹמֵד לְנַוְולָה. בְּמַתְנִיתָא תָּנָא: הוֹאִיל וְרָאוּי לְקוֹצְצֵי תְאֵנִים.

Traduction

The Gemara asks: What is the reason for the halakha in the case where one intended to use it for holding? Why is this cloth classified as a garment? Reish Lakish says that Rabbi Yannai says: It is considered a garment because it stands to be used as protection for the hands when weaving [lenavla], so that the weaver does not cut his fingers when straightening the threads. It was taught in a baraita: It is considered a garment since it is suited for fig cutters to place the material on their hands, to prevent them from getting dirty.

Rachi non traduit

מאי לאחיזה אמר ר''ל שכן עומד לנוולה. שכן ראוי אותו בגד לאורגים שהוא מחליק המטוה של אריג בסובין או בשום דבר כדי לחזקו כורך בגד כל שהוא על אצבעו להגין עליו שלא יחתכנו החוט והיינו עומד לנוולה לכרוך על אצבעו כשאורג ומטוה החוטין ונוולה היא אריגה כדאמרינן במס' גיטין (דף לד.) אשכחה דיתבא ונוולה:

הואיל וראוי לקוצצי תאנים. שכשמחתכין את התאנים כורכין בגד כל דהו על ידיהם שלא יתלכלכו בדבש התאנים הלכך מקבל טומאה:

הַדְרָן עֲלָךְ קָדְשֵׁי מִזְבֵּחַ

Traduction

MISHNA: One who derives benefit equal to the value of one peruta from a consecrated item, even though he did not damage it, is liable for its misuse; this is the statement of Rabbi Akiva. And the Rabbis say: With regard to any consecrated item that has the potential to be damaged, one is not liable for misuse until he causes it one peruta of damage; and with regard to an item that does not have the potential to be damaged, once he derives benefit from it he is liable for misuse.

הַנֶּהֱנֶה מִן הַהֶקְדֵּשׁ שָׁוֶה פְּרוּטָה, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא פָּגַם – מָעַל, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: כָּל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ פְּגָם – לֹא מָעַל, עַד שֶׁיִּפְגּוֹם. וְשֶׁאֵין בּוֹ פְּגָם, כֵּיוָן שֶׁנֶּהֱנָה – מָעַל.

Traduction

The mishna elaborates: How so? If a woman placed a consecrated gold chain [ketala] around her neck, or a gold ring on her hand, i.e., her finger, or if one drank from a consecrated gold cup, since they are not damaged through use, once he derives benefit equal to the value of one peruta from them, he is liable for misuse. If one wore a consecrated robe, covered himself with a consecrated garment, or chopped wood with a consecrated ax, he is not liable for misuse until he causes them one peruta of damage.

Rachi non traduit

מתני' הנהנה אע''פ שלא פגם מעל. קס''ד בין בדבר [שאין דרכו לפגום ובין בדבר] שדרכו לפגום קאמר ר' עקיבא דכיון שנהנה מעל:

שיש בו פגם. כלומר שדרכו ליפגם:

Tossefoth non traduit

מתני' הנהנה שוה פרוטה מן ההקדש אע''פ שלא פגם מעל. מפרש בגמרא דמודה ר''ע בדבר שיש בו פגם ומפרש במאי פליגי ר''ע וחכמי':

כֵּיצַד? נָתְנָה קַטְלָא בְּצַוָּארָהּ, טַבַּעַת בְּיָדָהּ, שָׁתָה בְּכוֹס שֶׁל זָהָב, כֵּיוָן שֶׁנֶּהֱנָה – מָעַל. לָבַשׁ בְּחָלוּק, כִּסָּה בְּטַלִּית, בִּיקַּע בְּקַרְדּוֹם – לֹא מָעַל עַד שֶׁיִּפְגּוֹם.

Traduction

One who derives benefit from a sin offering while it is alive is not liable for misuse until he causes it one peruta of damage. When it is dead, once he derives benefit equal to the value of one peruta from it, he is liable for misuse.

Rachi non traduit

כיצד. הוא דבר שאין בו פגם:

נתנה קטלא. ענק של זהב של הקדש בצוארה או טבעת בידה:

או שתה בכוס של זהב. של הקדש. כל הני אין בהו פגם שאינן נפגמין בכך אלא כיון שנהנה מהן שוה פרוטה מעל. והיכי משערינן בהו הכי אומדין כמה רוצה אשה ליתן שישאלו תכשיטין כהללו להוליכן לבית המשתה להתכבד בהן ומשלמת להקדש שיעור הנאה שנשתמשה בהן:

וכל דבר שיש בו פגם. כגון לבשה חלוק או כסה בטלית או ביקע בקרדום הואיל ועומדין ליפגם לא מעל עד שיפגום בהן בש''פ:

Tossefoth non traduit

נתנה קטלא בצוארה. קטלא היא רביד ובירושלמי אצעדה מתורגם קטלא:

שתה בכוס של זהב כיון שנהנה מעל. לפי שדבר שאין בו פגם:

לבש בחלוק כסה בטלית בקע בקרדום לא מעל עד שיפגום. הנהנה מן החטאת לא מעל עד שיפגום. מפרש לה בגמרא:

הַנֶּהֱנֶה מִן הַחַטָּאת, כְּשֶׁהִיא חַיָּה – לֹא מָעַל, עַד שֶׁיִּפְגּוֹם. כְּשֶׁהִיא מֵתָה, כֵּיוָן שֶׁנֶּהֱנָה – מָעַל.

Traduction

GEMARA: The Sages taught in a baraita: Rabbi Akiva concedes to the Rabbis in the case of an item that has the potential to be damaged through its use that one is liable for misuse only if he causes one peruta of damage. The Gemara asks: Since this is apparently exactly the same as the opinion of the Rabbis, with regard to what do Rabbi Akiva and the Rabbis disagree?

גְּמָ': תָּנָא: מוֹדֶה רַבִּי עֲקִיבָא לַחֲכָמִים בְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ פְּגָם. בְּמַאי קָא מִיפַּלְגִי?!

Traduction

Rava said: With regard to outer garments such as coats, which are exposed to the weather and other elements, and garments worn touching the skin, which can be damaged by perspiration, Rabbi Akiva and the Rabbis agree that one is liable for misuse only when the garments are damaged at least by the value of one peruta. They disagree in the case of a middle garment, i.e., that which is neither an outer garment nor one that is worn against the body. And they also disagree in the case of a garment made of malmala, very thin fabric; since this garment is expensive, one who wears it would be very careful not to let it be damaged, and consequently it is not subject to measurable depreciation each time it is worn. In these cases, Rabbi Akiva holds that one is liable for misuse if he derives benefit equal to the value of one peruta even though the garments were not depreciated by one peruta, whereas the Rabbis maintain that as there is cumulative depreciation, one is liable for misuse only when he causes one peruta of damage.

Rachi non traduit

גמ' תנא ומודה ר''ע לחכמים בדבר שיש בו פגם. לא מעל אלא לכשיפגמנו דלא אזלינן בתר הנאה אלא בתר פגם: ופריך א''כ דמודה ר''ע לרבנן בדבר שיש בו פגם דלא מעל עד שיפגום ופשיטא דרישא דקאמר ר''ע כיון שנהנה מעל בדבר שאין בו פגם א''כ היינו רבנן ובמאי קא מיפלגי:

Tossefoth non traduit

במאי קמיפלגי בלבוש אמצעי ומלמלי. פירוש לבוש אמצעי לאפוקי עליונה שהוא פוגם יותר מדאי וכן התחתון סמוך לבשר פוגם הרבה אבל אמצעי אינו פוגם אבל לזמן מרובה הוא פוגם ובהא פליגי דרבנן סברי כיון דלקמיה פגים דבר שיש בו פגם הוא ואין מועלין עד שיפגום ור''ע סבר [כיון] דהשתא לא פגים דבר שאינו פוגם הוא ויש מפרשים לבושא מציעא יש בו פגם מיד אבל אינו ניכר עד לפנים רבנן סברי דדבר שיש בו פגם הוא אין מועלין בו עד שיפגום ור''ע סבר דבר שאין בו פגם הוא ופירש הקונטרס לשון אחרון עיקר (והשמות מוכח בו לפנים) ונראה לרבי כי הדין עמהם דהיכא דאין בו פגם עתה ולקמן יפגם דבר שאין בו פגם הוא לכ''ע כדאיתא לקמיה דפריך על ההיא דשתה בכוס של זהב ודהבא לאו בר איפגומי הוא בתמיה וכו' עד דמסיק נהי דלא איכא נהנה ופגם לאלתר מי לא איכא פגימה כו' כלומר לקמיה איכא פגימה ואפילו הכי קרי ליה במתני' לכוס של זהב דבר שאין בו פגם וליכא מאן דפליג:

אָמַר רָבָא: בִּלְבוּשׁ מְצִיעָאָה, וּמַלְמְלָא.

Traduction

§ The Sages taught in a baraita: With regard to misuse of consecrated property, the verse states: ''If anyone commits a misuse, and sins through error, in the sacred items of the Lord'' (Leviticus 5:15). It is derived from the general term ''anyone'' that this halakha applies whether the guilty person is a common individual, and whether he is the king, and whether he is the anointed High Priest. Although in other contexts they have obligations to bring different offerings, these individuals have a uniform liability with regard to the sin of misuse.

Rachi non traduit

אמר רבא בלבוש מציעאה. דלא לביש ליה מבחוץ לגמרי דמלבוש החיצון פגם לאלתר ולא לגמרי מבפנים סמוך לבשרו דההוא נמי פגים לאלתר שמתחכך לבשר אלא בלבוש שלובש בינתים בין מלבוש העליון ובין התחתון שאינו נפגם עד זמן מרובה:

ומלמלא. בגד של פשתן שדק ביותר כדאמרינן גיטין (דף נט.) דבר הנמלל ונמתח דהוי כי אמגוזא [ופלגא] שכל כך דק שכשכורכין אותו כולו ביחד אין הכרך גדול יותר מאגוז [וחצי] ולפי שדמיו יקרים הרבה אינו לובשו אלא פעם בשנה או פעמים ומשמרו הרבה שלא יפגם ואין בו פגם עד זמן מרובה. ובהא פליגי ר''ע סבר הואיל והוו דברים שאינן נפגמין לאלתר אע''ג דפגמי לאחר זמן כיון דלא פגמי לאלתר הוי כדבר שאין בו פגם דמועלין בו כיון שנהנה ממנו כשוה פרוטה אע''ג דלא פגם ורבנן סברי הואיל ויש בו פגם מ''מ לא מעל עד שיפגום:

Tossefoth non traduit

ומלמלא. בגיטין (דף נט.) מפרש שהוא בגד דק והוי כאמגוזא ופלגי אמגוזא ולענין דבר שיש בו פגם הוי כלבוש מציעאה:

תָּנוּ רַבָּנַן: ''נֶפֶשׁ'' – אֶחָד הַיָּחִיד, וְאֶחָד הַנָּשִׂיא, וְאֶחָד הַמָּשִׁיחַ.

Traduction

The baraita further interprets the verse: ''If anyone commits a misuse [ma’al], and sins'' (Leviticus 5:15). The term ma’al means nothing other than deviation from the norm. And similarly, the verse states with regard to a woman suspected of adultery: ''If any man’s wife goes aside, and acts unfaithfully [ma’al] against him'' (Numbers 5:12). And it states with regard to idol worship: ''And they broke faith [vayimalu] with the God of

Rachi non traduit

נפש. האמור במעילה:

''כִּי תִמְעֹל מַעַל'', אֵין ''מַעַל'' אֶלָּא שִׁנּוּי, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ''אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ וּמָעֲלָה בוֹ מַעַל'', וְאוֹמֵר: ''וַיִּמְעֲלוּ בֵּאלֹהֵי

Traduction

Rachi non traduit

וכן הוא אומר וימעלו וגו' ויזנו אחרי הבעלים. ששינו עצמם מן המקום לעבודת כוכבים:

Tossefoth non traduit

אין מעילה אלא שינוי. פירוש מקדש לחול על מרשות לרשות מרשות קדש לרשות חול ומייתי ראיה מסוטה שהיא עושה שינוי שמנחת בעלה ועוסקת ומדבקת בדבר שהוא חולין וגנאי לה:

ואומר וימעלו (בני ישראל בה') באלהי אבותיהם ויזנו אחרי הבעלים. תימה מאי ואומר וי''ל דאי מסוטה ה''א דדוקא נהנה דומיא דסוטה שנהנית מן העבירה אבל שינוי בלא הנאה כגון מעות דהקדש דמוציא לחולין שלוקח בהם חפץ לעצמו או כדתנן במתני' גבי אבן או קורה של הקדש נתנה לחבירו הוא מעל דאין גופו נהנה מן ההוצאה עצמו אימא דאין בזה מעילה קמ''ל מעילה דגבי עבודת כוכבים דהוי שינוי רשות בלא הנאה שמשנה עצמו מרשות הקב''ה ומעבודתו לרשות עבודת כוכבים דאינו נהנה בזה אף אני אביא במעילה כשמשנה מרשות הקדש לרשות הדיוט כגון מוכר ונותן ומשאיל חפצים של הקדש להדיוט שמעל אע''פ שאינו נהנה וא''ת ולייתי מעילה דגבי עבודת כוכבים ולשתוק מסוטה וי''ל דאיצטריך מסוטה לאשמועינן דאפילו בלא שינוי רשות כגון גזבר של הקדש אפ''ה אם נהנה מעל ואפי' בלא פגם כגון קטלא וטבעת דמתני' והא לא מצינו למילף מעבודת כוכבים דעבודת כוכבים איכא שינוי מרשות לרשות שמניח עבודתו של הקב''ה ועובד עבודת כוכבים להכי איצטריך מסוטה וא''ת ומסוטה היכי יליף הנאה בלא שינוי רשות והלא בסוטה איכא שינוי מרשות הבעל לרשות הבועל וי''ל דבסוטה ודאי ליכא שינוי רשות שהרי היא אינה מניחה את בעלה במה שמזנה תחתיו אבל מעבודת כוכבים מייתי שמניח עבודת הקדש והולך ועובד עבודת כוכבים וא''ת כיון דמעילה דסוטה אינה קרויה שינוי רשות א''כ מאי קאמר בברייתא אין מעילה אלא שינוי וכן הוא אומר איש איש כי תשטה אשתו ומעלה וגו' וי''ל דעיקר סמך אמעילה דעבודת כוכבים דמייתי לבסוף ומ''מ אגב אורחיה מייתי מעילה דסוטה לאשמועינן דשייכא מעילה בהקדש בנהנה בלא שינוי ובלא פגימה דומיא דסוטה כדמסיק לקמן א''נ נהי דשינוי רשות ליכא בסוטה כדפרישית שאינה יוצאה מרשות הבעל בכך מ''מ איכא שינוי קצת והכי קאמר בברייתא אין מעילה אלא שינוי פי' דשני פנים האחד שינוי דהנאה כמו נהנה מן ההקדש אפילו בלא שינוי רשות כגון גזבר ובלא פגימה דמ''מ הוי שינוי כיון שהקדש כל הנאותיו אסורות להדיוט וכן מצינו מעילה כיוצא בה גבי סוטה דכתיב כי תסטה אשתו וגו' וכדפרישית ועוד יש שינוי אחר בלא שום הנאה כגון שינוי מרשות לרשות שמוציא מרשות הקדש ומכניס לרשות הדיוט כגון מכירה ונתינה והשאלה ומיד שנשתנה לרשות הדיוט דהיינו שעשה בה ההדיוט מעשה שחשוב זכיה וקנין מהדיוט להדיוט אע''פ שלא נהנה ועל שינוי זה מייתי מוימעלו דעבודת כוכבים דסגי כמו שינוי מרשות לרשות כדפי' בלא הנאה כך דקדק משי''ח:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source